<h1>הבתים — שערי קריאת התורה שער שלישי</h1>
<h2>דף קד:</h2>
המפטיר בנביא מברך לפניו ולאחריו. לפניו מברך בא"י אמ"ה אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת בא"י הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק, ולאחריה מברך בא"י אמ"ה צור כל העולמים צדיק בכל הדורות הקל הנאמן האומר ועושה מדבר ומקיים כי כל דבריו אמת וצדק, ומיד עומדין העם ואומרין נאמן אתה ה' אלקינו נאמן אתה הוא וקיים שמך וזכרך תמיד תמלוך עלינו לעולם ועד, וזה אחד ממחלקות בני מזרח ובני מערב שבני מזרח עונין בישיבה ובני מערב בעמידה, ואחר כך חוזר המפטיר לענינו, נאמן אתה הוא ה' אלקינו ונאמנים דבריך ודבר אחד מדברך אחור לא ישוב ריקם כי קל נאמן אתה בא"י הקל הנאמן בכל דבריו, רחם על ציון כי הוא בית חיינו ולעגומת נפש תנקום נקם במהרה בימינו בא"י משמח ציון בבניה. שמחנו ה' אלקינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל לבנו, על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו, כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד, בימיו יהודה תושע וישראל ישכון לבטח וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו, בא"י המצמיח קרן ישועה לעמו ישראל. על התורה ועל העבודה ועל יום פלוני הקדוש הזה שנתת לנו ה' אלקינו לקדושה ולמנוחה לכבוד ולתפארת, על הכל ה' אלקינו אנו מודין לך ומברכין את שמך תמיד אלקי ישענו בא"י מקדש ישראל ויום פלוני, חוץ משבת שאינו מזכיר בחתימה ישראל אלא מקדש השבת, שהשבת קדמה לישראל כדכתיב כי ששת ימים עשה ה' וגו', ואומר ראו כי ה' נתן לכם את השבת, שהיתה כבר, ולמה אמרו לאמרן כלן, כדי לקיים ברכות שבע כנגד שבעה רקיעים, נסח ברכות אלו שכתבנו נמצא במסכת סופרים. והר"ם כתב בזה הלשון, מברך לאחריו ארבע ברכות, ברכה ראשונה חותם בה הקל הנאמן בכל דבריו, שניה חותם בה בונה ירושלים, שלישי חותם בה מגן דוד, רביעית חותם בה מעין קדושת היום כדרך שחותם בתפלה. וכן אם חל להיות ראש חדש בשבת המפטיר בנביא מזכיר ראש חדש בברכה זו כדרך שמזכיר בתפלה. ונהגו העולם כדברי הר"ם אלא שחותמין בה בשניה משמח ציון בבניה, וכן כתב הראב"ד. וכתב הר"ן וקצת מן הגדולים שאם חל ראש חדש או חול המועד להיות בשבת אין חותמין אלא בשל שבת, שאלמלא שבת אין מפטירין בנביא בראש חדש ובחול המועד. ופסק הר"ם נראה לנו עיקר. כשמפטירין בנביא ובתעניות אין מברכין אלא שלש ברכות ראשונות וחותם במגן דוד.
<h2>דף קיז:</h2>
המפטיר בנביא מברך לפניו ולאחריו. לפניו מברך בא"י אמ"ה אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת בא"י הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק, ולאחריה מברך בא"י אמ"ה צור כל העולמים צדיק בכל הדורות הקל הנאמן האומר ועושה מדבר ומקיים כי כל דבריו אמת וצדק, ומיד עומדין העם ואומרין נאמן אתה ה' אלקינו נאמן אתה הוא וקיים שמך וזכרך תמיד תמלוך עלינו לעולם ועד, וזה אחד ממחלקות בני מזרח ובני מערב שבני מזרח עונין בישיבה ובני מערב בעמידה, ואחר כך חוזר המפטיר לענינו, נאמן אתה הוא ה' אלקינו ונאמנים דבריך ודבר אחד מדברך אחור לא ישוב ריקם כי קל נאמן אתה בא"י הקל הנאמן בכל דבריו, רחם על ציון כי הוא בית חיינו ולעגומת נפש תנקום נקם במהרה בימינו בא"י משמח ציון בבניה. שמחנו ה' אלקינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבא ויגל לבנו, על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו, כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד, בימיו יהודה תושע וישראל ישכון לבטח וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו, בא"י המצמיח קרן ישועה לעמו ישראל. על התורה ועל העבודה ועל יום פלוני הקדוש הזה שנתת לנו ה' אלקינו לקדושה ולמנוחה לכבוד ולתפארת, על הכל ה' אלקינו אנו מודין לך ומברכין את שמך תמיד אלקי ישענו בא"י מקדש ישראל ויום פלוני, חוץ משבת שאינו מזכיר בחתימה ישראל אלא מקדש השבת, שהשבת קדמה לישראל כדכתיב כי ששת ימים עשה ה' וגו', ואומר ראו כי ה' נתן לכם את השבת, שהיתה כבר, ולמה אמרו לאמרן כלן, כדי לקיים ברכות שבע כנגד שבעה רקיעים, נסח ברכות אלו שכתבנו נמצא במסכת סופרים. והר"ם כתב בזה הלשון, מברך לאחריו ארבע ברכות, ברכה ראשונה חותם בה הקל הנאמן בכל דבריו, שניה חותם בה בונה ירושלים, שלישי חותם בה מגן דוד, רביעית חותם בה מעין קדושת היום כדרך שחותם בתפלה. וכן אם חל להיות ראש חדש בשבת המפטיר בנביא מזכיר ראש חדש בברכה זו כדרך שמזכיר בתפלה. ונהגו העולם כדברי הר"ם אלא שחותמין בה בשניה משמח ציון בבניה, וכן כתב הראב"ד. וכתב הר"ן וקצת מן הגדולים שאם חל ראש חדש או חול המועד להיות בשבת אין חותמין אלא בשל שבת, שאלמלא שבת אין מפטירין בנביא בראש חדש ובחול המועד. ופסק הר"ם נראה לנו עיקר. כשמפטירין בנביא ובתעניות אין מברכין אלא שלש ברכות ראשונות וחותם במגן דוד.
